<h1>פסקי דינים לנכדו של הרז"ה הלכ' איסורי מאכלות</h1>
<h2>דף כט:</h2>
גבינה של גוים אע"פ שהעמידה בעשבים ומכר הגבינה לדברי הכל הגבינה אסורה. והורו הגאונים ז"ל שאעפ"י שהעמידוה בעשבים שאסורה כלה שכבר גזרו על גבינות הגוים. וחמאת הגוים יש שמתירין אותה וכן כתב רבי' משה ז"ל [פ"ג מהלכ' מא"א הט"ו, ט"ז].
<h2>דף לח.</h2>
כל בישולי גוים מן התורה אין בהם חשש איסור ואסרו חכמי' אותם משום חתנות. וכל דבר שאי' נאכל כמו שהוא חי ושהוא עולה על שלחן של מלכים גזרו שלא לאכול בו את הפת. לפיכך אפי' שפחתו של אדם לא תבשל אלא א"כ יסייעו לה מעט או יסייעו להניח הקדרה על האש וכיוצא בו. ונהגו החסידים להשליך עץ בתנור להתיר את הפת כדי שלא יהא בו משום בשולי גוים. מצאתי בשם הר"ר יצחק ב"ר מנוח ז"ל שאין דין בשולי גוים בעבדו ושפחתו הקנויין לו כיון שמעשיהן דרך (כפרה) [כפיה]. וכתב אדו' דודי הר"ר אהרן הלוי ז"ל שהגוי הבא לבשל לחולה בשבת בזמן האסור לנו לבשל שלא אסרו משום בשולי גוים כלל שאין כאן משום חתנות ולא עוד אלא שמותר לבריא במוצאי שבת.
<h2>דף סו:</h2>
ריח אינו אוסר אלא טעמו של איסור. פת שאפאה עם צלי אסור לאכלה בכותח. מותר לצלות הראש כשהוא שלם והוא כשתניחהו על האש כלפי בית השחיטה.
<h2>דף סז:</h2>
וכל האיסורין האילו שאנו משערין בכל מה שבקדרה בין בשר בין ירק בין מרק אם יש בין הכל ס' הכל מותר. וכל אילו האיסורין שאנו משערין בכל מה שבקדרה הוא כשנותנין טעם לשבח אבל נותן טעם לפגם מותר אפי' אין בהן ס' בד"א כשהוא פוגם מתחלה ועד סוף שאם היה פוגם בתחלה ומשביח לבסוף או משביח בתחלה ופוגם בסוף אסור לפיכך קדרה שבשל בה בשר היום ולמחר בשלו בה חלב או בשלו בה היום חלב ולמחר בשלו בה בשר הרי המאכל מותר והקדרה אסור' לפי שהוא נותן טעם לפגם כל מה שפולטת הקדרה הואיל ואינה בת יומ'. בת יומ' פי' שלא עבר עליה יום שלם מעת לעת ויש מפרשים שלא עברה עליה לילה שלימה.
<h2>דף עג.</h2>
הרי שנפל כזית איסור לתוך ס' של היתר ונימוח שהוא בטל ואח"כ נפל שם כזית אחר מותר ואין אומ' לצרף אותו עם כזית ראשון לפי שאיסו' הבטל אינו חוזר וניעור ויש חכמים שכתבו שלא אמרו איסור שבטל אי' חוזר וניעור אלא מין במינו שאי איפשר לעמוד על טעמו אבל מין בשאי' מינו אעפ"י שכבר נתבטל חוזר וניעור להיות אסור על זה תוספת.
<h2>דף עו.</h2>
וכל האיסורין האילו שאנו משערין בכל מה שבקדרה בין בשר בין ירק בין מרק אם יש בין הכל ס' הכל מותר. וכל אילו האיסורין שאנו משערין בכל מה שבקדרה הוא כשנותנין טעם לשבח אבל נותן טעם לפגם מותר אפי' אין בהן ס' בד"א כשהוא פוגם מתחלה ועד סוף שאם היה פוגם בתחלה ומשביח לבסוף או משביח בתחלה ופוגם בסוף אסור לפיכך קדרה שבשל בה בשר היום ולמחר בשלו בה חלב או בשלו בה היום חלב ולמחר בשלו בה בשר הרי המאכל מותר והקדרה אסור' לפי שהוא נותן טעם לפגם כל מה שפולטת הקדרה הואיל ואינה בת יומ'. בת יומ' פי' שלא עבר עליה יום שלם מעת לעת ויש מפרשים שלא עברה עליה לילה שלימה.
<h2>דף עו:</h2>
סכין ששחט בה אסור לחתוך בה רותח או צונן מהמאכלים החריפים וכיוצא בו לכתחילה עד שישחיזנה או עד שיטמיננה בקרקע קשה י' פעמים ואם חתך בה רותח או צונן קולף מקום החתך ולחתוך צונן דיו בהדחה. סכין שהוא אסור משום שמנונית האיסור וחתך בה רותח או צונן קולף מקום החתך יטול את מקומו. סכין שחתך בה רותח צלי או מבושל ואח"כ חתך בה צונן אסור לאוכלו בכותח.
